שם המחקר ושמות חברי הצוות - research name and team
לוגו משרד החינוך לשכת המדען הראשי אגף תכנון ופיתוח, ולוגו סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך טכנולוגיות ואומנות
מעבר לאתר באנגלית
לוגו משרד החינוך לשכת המדען הראשי אגף תכנון ופיתוח, ולוגו סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך טכנולוגיות ואומנות
מעבר לאתר באנגלית

"MIND THE GAP"

אנו קבוצת מחקר  רב-תחומית בראשותם של דר' גדי ביאליק (חינוך), דר' ענת מור-אבי (אדריכלות) ודר' אורטל מרחב (חינוך), שיצאה למסע של כמה שנים מטעם לשכת המדען הראשי, אגף בכיר בינוי ותיכנון, מנהל הפיתוח, משרד החינוך וסמינר הקיבוצים, לחקור  את הקשר בין פדגוגיה דינמית ומשתנה ליכולתו של המרחב האדריכלי לתמוך ולהעצים חוויות למידה ותרבויות למידה מתפתחות. תרומתו של המסע  יכלול התבוננות מרעננת על הגורמים לפער בין פדגוגיה לאדריכלות, וידע מחולל לפיתוח מודלים יישומיים לגישור הפערים במלאכת החיבור בין מרחב ולמידה.

צוות המחקר

רקע

כחלק מגל הרפורמות השלישי שפשט בעולם המערבי בשני העשורים האחרונים, ושבמרכזו קידום של תהליכי הוראה ולמידה חדשניים המותאמים לעולם המחר ולשוק העבודה המשתנה, החלו להופיע בשדה החינוכי, יותר ויותר תהליכי שינוי של המבנים הפיזיים ושל הסביבות הלימודיות. מטרת שינויים אלו, אשר זוכים למגוון רחב של שמות כדוגמת מרחבים "פתוחים", "מרחבי למידה חדשניים", או "מרחבי למידה מדור חדש", היא לסייע בקידום מיומנויות ממוקדות לומד כדוגמת יצירתיות, עבודת צוות, תקשורת, או אוריינות דיגיטלית. חיבורים שכאלו, בין רעיונות פדגוגיים חדשניים לבין שינוי מרחב הלמידה, החלו להופיע כבר מראשית המאה הקודמת בגל השני של הרפורמות הפרוגרסיביות. דוגמאות לכך ניתן למצוא בעולם בחינוך הקונסטרוקטיביסטי שקידם ג'ון דיואי, בחינוך המונטסורי, בחינוך בגישת רג'יו-אמיליה, כמו גם בחינוך ההתיישבותי, העמלני והסביבתי שצמח באופן ייחודי לישראל. אלא שבעוד שבגל הרפורמות הפרוגרסיביות שינויים פדגוגיים-מרחביים אלו נותרו בשולי המערכת הציבורית ואפיינו גישות חינוך ייחודית, כיום אנו עדים לשינויים המחלחלים ללב המערכת הציבורית-מסורתית בהיקפים הולכים ומתרחבים.   

להמשך קריאת הדגשים בהצעת המחקר

מטרת המחקר

מטרות המחקר: 1 לגשר סיסטמאטית על פערי הידע הדו כיווני בין אדריכלים למעצבי למידה. 2.לפתח מודל דינמי לגישור ויצירת שפה משותפת 3.לקדם חזון פדגוגי אל מול שיח אדריכלי ולהכשיר את צוותי החינוך

לפני שממשיכים…

דוגמא לקשר בין איכויות אדריכליות להתנהגות לימודית -
מהי "מזמינות המרחב" - אלו התנהגויות המרחב מזמין?

דוגמא למזמינות המרחב- לאלו התנהגויות לימודיות המרחב מזמן את המשתמשים. הדוגמא של מדרגות הישיבה הינה שזו איכות אדריכלית קבועה ומזמינה להקשבה.
Example of space affordances. “The “Pitch”- Kaplan Institute for innovation at IIT Chicago.
Adapted From: Mor-Avi, Johns, Emmons (2021) The Expanding Multiverse of Learning Spaces: Adapting to a New Learning Culture.

על שולחננו כעת - פיתוח תמות מרכזיות

ההגיונות שבבסיס תהליכי תכנון ועיצוב מרחבים חינוכיים: טיפולוגיה מבוססת ניתוח תוכן

ההכרה בחשיבות המרחב החינוכי לאיכות העשייה החינוכית עלתה באופן ניכר בעשור האחרון. עם זאת, ספרות המחקר העוסקת בהבנת תהליכי תכנונם ועיצובם של מרחבים חינוכיים עודנה בראשיתה. המחקר מבקש לגשר על פערי הידע אודות הקשר הדו-כיווני בין חינוך למרחב ובין מעצבי למידה ומעצבי מרחב בתהליך תכנונם של מרחבים חינוכיים המתרחשים בעת הזו בעולם ובישראל. מטרת המחקר היא ייצור מסגרת מושגית ותשתית ידע מבוססת שתאפשר דיון תיאורטי ומקצועי בין מעצבי מרחב למעצבי למידה. מחקר אינטרדיסציפלינרי איכותני-קונסטרוקטיביסטי זה מתבסס על ניתוח תוכן דרך קטגוריזציה אנליטית של ספרות מחקר אדריכלית וחינוכית גם יחד, העוסקות בתהליכי תכנון ועיצוב של מרחבי למידה. ממצאי המחקר מציגים חמישה מודלים טיפולוגיים להגיונות הנמצאים בבסיס תהליכים אלו הנשענים על הנחות פרדיגמטיות שונות: המודל ההנדסי-תעשייתי, המודל המדעי, מודל הדפוסים, המודל ההרמנויטי-פרשני ומודל חווית המשתמש. ההמשגה הטיפולוגית שנוצרה מבקשת להוות תשתית ליצירת שפה תיאורטית ויישומית ליצירת דיאלוג בין מעצבי למידה ומעצבי מרחב בתהליכי תכנון של מרחבים חינוכיים.

The logics behind processes of planning and designing educational spaces: A content analysis based typology Abstract Educational spaces have been recognized in the last decade for their intrinsic effect on the educational practice. This recognition has led to massive investment in (re)planning, (re)building and (re)designing of innovative educational spaces. These processes occur as part of reformative educational policies and initiatives in many European countries. However, the literature addressing educational spaces is still in its infancy. Moreover, the existing theoretical and empirical knowledge mainly addresses either architectural aspects or pedagogical purposes of student attainment affected by school space. Hence, while changes are accruing in physical school sites, little is known about the way educational practices and educational spaces interact and the logics leading these interactions in planning processes. Therefore, this interdisciplinary study asked: What are the logics behind processes of planning and designing educational spaces? If and how do these logics articulate to create a dialogue between education and space? We followed these questions with a qualitative-constructivist inquiry based on content analysis of both architectural and educational literatures addressing processes of planning and designing educational spaces. We present five typological models of reasoning that underlie these processes: the engineering-industrial model, the scientific model, the patterns model, the hermeneutic-interpretive model, and the user experience model. The typological theoretical framework is based on classification of different paradigmatic assumptions leading to various formats of dialogue between education and space, learning and environment. This theoretical framework can enable a professional and innovative discussion on policy and practice between educational designers and architects/designers in processes of planning and designing new educational spaces.
הצעדים הבאים - מטה אנליזה , פיתוח מודל לחקר פרויקטים חדשניים ופיילוטים לתיקוף.

חוקרים ראשיים

גדי ביאליק
ענת מור-אבי
אורטל מרחב

חברי צוות

שרי אלפי-ניסן
רן קליק

הצהרת נגישות

תקנון והצהרת פרטיות